על תרומת זרע ולמי זה מתאים

נראה כי הביטוי "תרומת זרע" הולך ודופק על דלת התודעה הציבורית יותר ויותר בשנים האחרונות. עם עליית המודעות למערכות יחסים חד-מיניות והעלאת אחוזי הנשים המשתלבות בתעשייה ובעולם העסקי, נוצר צורך משווע לתרומות זרע למטרת הבאת ילדים לעולם.

קטגוריה אחת מציינת את הנשים שלא מצאו זיווג הולם למטרת הבאת ילדים לעולם והן מעוניינות להכנס להריון באופן עצמאי וללא בן זוג. כלומר, להפוך לאמהות חד-הוריות. אז מקבלת האישה תרומת זרע, לרוב מבנק הזרע ונכנסת להריון באמצעות הפריה מלאכותית. באותה לשונית נמצאות גם נשים קרייריסטיות שהעדיפו להשקיע בפיתוח קריירה על פני גידול ילדים ואין להן בן זוג קבוע איתו יוכלו להביא ילדים לעולם. מצב זה שכיח מאוד בקרב נשות ההיי טק והעסקים.

בקטגוריה נוספת נמצאות הנשים הלסביות שרוצות להקים משפחה חדשה יחד עם בנות זוגן. לרוב, אחת מבנות הזוג תשתמש בתרומת הזרע ושתי הנשים יגדלו את הצאצאים יחדיו. לקהילת הלסביות קיימת גם אופציה נוספת שלא מקובלת בארץ ונדיר למצוא מקרים שקיבלו אישור לעשות כן. אופציה זו היא שימוש בתרומת ביצית. כלומר, אחת הנשים תורמת ביצית לבת זוגתה וזו מתעברת מביצית זו. כך, שתי בנות הזוג מעורבות בתהליך הרבייה. על מנת לבצע את ההתעברות דרוש זרע גברי ולכן במקרה שכזה שוב יהיה שימוש בתרומת זרע.

הקבוצה השלישית נמצא זוגות הטרוגניים, כלומר גבר ואישה, שזרעו של בן הזוג לא שמיש למטרת התעברות. מצב שכזה יכול לקרות בעקבות עקרות, זרע דליל, בעיה גנטית או מחלות רבות ואחרות. גברים חולי סרטן הערמונית לדוגמא המטופלים בכימותרפיה ובהקרנות לא יכולים להשתמש בזרע שלהם כדי להפרות את בנות זוגן מכיוון שהוא נפגם בעקבות הטיפולים. במקרים שכאלו, לרוב, דואגים הגברים להקפיא את הזרע טרם התחלת הטיפול במחלה על מנת שיוכלו להשתמש בו ברגע הצורך. אך במקרה והליך כזה לא מתאפשר, מקובל להשתמש בתרומת זרע.

אם כן, תרומת זרע הינה אמצעי שימושי ושכיח בימינו אנו להבאת ילדים לעולם. אנו יכולים לראות יותר ויותר נשים מתעברות באמצעות זרע של גבר אחר, לרוב אנונימי. הדעות לגבי הדבר שנויות במחלוקת ויש הדים רבים סביב העניין. בגלל חוסר המידע לגבי נותן תרומת הזרע, לפני התחלת תהליך של לקיחת התרומה, יש לתת את תשומת הלב למבנה הגנטי של בעל הזרע ולהתאים אותו למבנה הגנטי של האישה העתידה ללדת.