קשיים בהם עלולים להיתקל בהורות משותפת

החלום להיות הורים, שהיה בעבר בלתי נגיש לאחוזים גדולים מאוד מהאוכלוסיה, הופך לנגיש יותר ויותר, זאת בזכות ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הרפואה והפריון, ובזכות הפתיחות החברתית למשפחות במודלים אלטרנטיביים. מזה עשור נוצרות עוד ועוד משפחות אלטרנטיביות חדשות, בין אם באמצעות פונדקאות, תרומת זרע או תרומת ביצית וכן באמצעות הורות משותפת.

לכל אחד מהמבנים המשפחתיים האלו יתרונות וגם חסרונות. כך למשל, מבחינת זוגות של הומואים, הורות בדרך של פונדקאות היא תהליך ארוך, מורכב ויקר, הכולל טיסות לצד השני של העולם וליווי מרחוק בלבד של ההריון. גם הבאת ילדים באמצעות תרומת זרע היא תהליך מפותל ולא זול, שחסרונותיו העיקריים הם מחסור בתורמים איכותיים וחוסר מידע מספק אודות התורם. אנשים הבוחרים להביא ילד לעולם במודל של הורות משותפת נהנים ממספר יתרונות, כמו למשל- רמת שליטה גבוהה יחסית בתהליך הבחירה בפרטנר להורות, תוספת של הורה לחלוק עמו את קשיי הטיפול בילדים וכן תחושת בטחון שהכללים ברורים יותר ותחומי האחריות מחולקים בצורה שווה, הניתנת באמצעות ניסוח הסכם הורות משותפת. מצד שני, הורות זו מזמנת גם לא מעט אתגרים וקונפליקטים. במאמר זה נדון בקשיים ובאתגרים העלולים ללוות את מודל המשפחה האלטרנטיבית שנקראת הורות משותפת.

בחירה בזוגיות מול בחירה בהורות משותפת

הורות במודל של הורות משותפת היא מצב בו גבר ואישה מביאים יחד לעולם ילד ביולוגי משותף, כשהם חיים בבתים נפרדים ואין ביניהם זיקה רומנטית. אחד הקשיים הראשוניים המלווים את תהליך ההורות המשותפת הוא ההבנה שהפנייה למסלול זה מבטאת למעשה סוג של פשרה, ויתור על הורות נורמטיבית. מבחינת זוגות של הומואים מדובר בפשרה בשל חוסר היכולת הפיזית, הכלכלית או החוקתית להביא ילד לעולם או לאמץ ילד. מבחינת נשים וגברים מסוימים מדובר בתחושה של ויתור על חיי זוגיות בשל הצורך העז להפוך להורים לצד תקתוקו של השעון הביולוגי, או חוסר רצון להפוך למשפחה חד הורית. בכל מקרה מדובר בזוגות או יחידים הנאלצים להתמודד עם ההחלטה של להכניס לחייהם אדם זר, על כל המשתמע מכך, ולהיקשר עמו בקשר מחייב לשארית חייהם. פן נוסף של היבט זה הוא שתהליך התהוות המשפחה המשותפת מתחיל מאפס, באופן שלפחות בראשיתו מרגיש מעט מלאכותי וכרוך ברגשות מעורבים משני הצדדים.

הבחירה בהורות משותפת כרוכה גם בלא מעט התמודדות עם תגובות הסביבה להורות האלטרנטיבית: מההורים והמשפחה הקרובה, דרך חברים וקולגות ועד להתמודדות מול מערכות בירוקרטיות ומשפטיות שונות: ביטוח לאומי, משרד הפנים, קופות חולים, גנים ובתי ספר ועוד, קשיים שמשפחות נורמטיביות בישראל לא נדרשות להתמודד עימם. במובן מסוים, על אותה משפחה חדשה "לצאת מהארון" בפני הרבה אנשים וגורמים שונים, ובמקרים מסוימים אף להיאבק על זכויותיהם וזכויות ילדיהם. אמנם בשנים האחרונות חלו תהליכי חקיקה מתקדמים בישראל וניתנו פסקי דין פורצי דרך,  אך יש עוד הרבה מאוד עבודה בתחום.

קשיים נוספים עמם עלולים להתמודד הורים בהורות משותפת הם מצבים של חוסר איזון הורי, מבחינת יחסי הכוחות. למשל, כשמדובר בזוג הומואים שמביאים ילד עם אשה סטרייטית או זוג לסביות המביאות ילד עם גבר, עלולות להתעורר סיטואציות בהן אחד נאלץ להתמודד מול שניים/שתיים. או מצבים בהם מצטרפים למשפחה בני זוג לאחר שכבר יש ילד משותף, מצב העלול להפר את האיזון בין ההורים הביולוגיים. כיצד מתמודד ההורה האחד מול בני הזוג? מה מעמדו של ההורה השלישי (שאינו הורה ביולוגי) מבחינת ההחלטות הנוגעות לילד? מהן זכויותיו וחובותיו החוקיות? ועוד.

קשיים נוספים שהורים במסגרת של הורות משותפת עלולים להיתקל בהם בהם: התאהבות של אחד מההורים בפרטנר השותף, רצון לשינויים בהסדרי הראייה, הבדלים בגישות החינוכיות, סוגיית המפגשים עם המשפחה המורחבת, חוסר הסכמה על ההסדרים הכלכליים (מי משלם על מה וכמה) ועוד. אם רוצים שההורות המשותפת תצליח, חשוב מאוד לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ועל דיאלוג מתמשך, כך שכל הורה יוכל לשתף את הפרטנר שלו בנושאים המציקים או מפריעים לו, להיות רגישים מספיק זה לזה ולאפשר מקום של דיון כדי להגיע להסכמות ללא סיבוכים מיותרים. כמו כן רצוי להסדיר מראש את כל הנושאים החשובים באמצעות הסכם הורות משותפת הנחתם בין שני הצדדים עוד בטרם יוצאים לדרך, הסכם המסייע ביצירת תשתית של הבנות וקביעת הכללים.

חזרה למגזין